גישה וחשיבה חיובית

כשאנחנו קשים זה אומר שקשה לנו. איך להביא רכות למצב?

התחלתי לשים לב, שכאשר משהו מרגיז אותי, מכווץ, מעצבן, מכאיב – אני בעצם עומדת מול צומת T.בכיוון אחד – אני

היה לי ממש מאתגר היום בצהריים היתה לנו פגישת עבודה על איזשהו רעיון – ואני נתקעתי. וואו. נתקעתי חזק.  יש

כלי שעוזר להתמלא בכוחות כשחווים נפילת אנרגיה

כלי אפקטיבי שעוזר להתמודד עם הרגשות הקשים שמופיעים בעקבות פרידה.

למה אף פעם לא מפנקים אותי ולא דואגים לי? ולמה תמיד אני צריכה ליזום הכל? ולמה כל דבר צריך לבוא

אני זוכרת איך בגן לימדו לבקש סליחה. זוכרת את המראה של ילד כעוס או נעלב עומד, גופו קפוץ, וילד נזוף

אני זוכרת שסבתא שלי היתה אומרת לי: "לא כדאי להתווכח כל כך. עדיף לשתוק. עדיף לוותר. הכי חשוב שיהיה שקט".

"יש לי בכי". מכירים את הימים האלה שלא משנה מה עושים – יש איזה חוסר מנוחה כזה בפנים, חוסר סבלנות,

במשך שנים העסיקה אותי השאלה: איך זה שאנחנו הופכים שקופים לאנשים הכי חשובים בחיים שלנו?אותו אדם שרק לפני שנים לא

אז אתמול ניסיתי לצחצח שיניים ביד שמאל.אני רגילה לימין דווקא.אבל בא לי. שמאל נענתה לאתגר ברצון.. אבל בואנה, זה היה

ליל הסדר מתקרב.אנחנו בבית סופרים שמיכות וכריות (אם יש מספיק בשביל האורחים), ומסביב פרסומות על נקיונות, וצפוף בחנויות, וקבוצת הווצאפ