שרון קל אור

בקהילה הא-מונוגמית עולים לפעמים דיונים מה זה פוליאמורי "אמיתי". הדיון התיחס במיוחד לזוגות ותיקים שפותחים את הקשר, ויש להם תשוקה

לפני כמה ימים מצאתי פתק שהוא כתב לי: "איזה כיף לי 🙂 יש לי אותך…" חייכתי. זה היה כל כך נעים. כמה

פגשתי אתמול ידיד ותיק שחי בזוגיות מונוגמית כבר כמה שנים. הוא סיפר על אשה אחרת שמתעניינת בו, והוא בה –

הו כמה ניסיתי להיות הכי חזקה, הכי עמידה, הכי מצטיינת, שלא יראו עלי רגע של חולשה, שלא יראו את הפחד,

החיים בפוליאמוריה מפעילים המון תגובות רגשיות.האהובים שלנו עושים משהו, ואצלנו מרימה את ראשה המפלצת: הפחד, או הקנאה, או חוסר הבטחון.

היתה לי שיחה עם מכרה, ושיתפתי שאני חיה במערכת יחסים מאפשרת, וגם עוזרת ומלווה אנשים שחיים כך… בהתחלה היא עשתה

הלוואי שהייתי מקבלת שקל (לא. יורו!) על כל פעם ששמעתי את המשפט "אם הוא רק היה משתנה" (או "היא" כמובן).

זה היה בסדנה בתנועה. המנחה העמידה אותנו מול הקירות. כל אחד תפס לו פיסת קיר ועמד מולה. "ועכשיו" היא אמרה